״היופי בעיני המתבונן״| פתגם סיני

כמה חוכמה בארבע מילים!
כמעצבים אנו שוכחים לפעמים שני דברים מהותיים:

יופי הוא סובייקטיבי | התבוננות היא דרך חיים
הלקוח לא תמיד רואה בעבודתנו מה שאנחנו רואים. הוא בא מעולם מושגים שונה ומטען חוויות אחר המשפיעים בוודאות על נקודת המבט שלו. גם אם נחשוב שעבודתנו ראויה לפרס העיצוב ואין כמונו - זה לא תמיד יתפוס את הלקוח.
בכל תערוכת אמנות תמצאו אנשים העומדים נפעמים מול יצירה ולצידם כאלה המביטים בהם בתהיה ואינם מבינים מה הלהיב אותם.
תמונה שווה אלף מילים אם היא מעבירה מטען רגשי, מסר וערך. האימאג׳ משמעותי בחיינו כי ניחנו בעיניים הרואות את העולם ומתרגמות אותו לצבע ואור. חשבו על חרק. הוא רואה באמצעות רשת של עיניים זעירות ובמנעד צבעים שונה לחלוטין משלנו. תמונת עולמו דומה לרשת מפוקסלת.
בתור מעצבים חובתנו לחוש את הלקוח ולהבין את עולמו. עלינו להתבונן בו בתשומת לב ולהקשיב לדבריו בסבלנות וסובלנות. בלי האינטראקציה הזו נחטוא למטרתנו ונטמא אותה באגו שלנו וקוצר ראותנו.
יש שיאמרו - התבוננות היא מילה נרדפת להסתכלות או ראיה. ולא היא. התבוננות טומנת בחובה עיניים פקוחות לרווחה על מנת לראות את הפרטים הקטנים, את מעבר קרני האור, את קשת הצבעים. התבוננות מלווה ברגש. הכוח לפענח את היקום מולנו נובע משילוב זה ורובנו שכחנו להעמיק בו.
אנו נעזרים בסלולאר על מנת להנציח את חיינו. מצלמים כאילו אין מחר. שוכחים להתבונן בילדינו ולראות את הניואנסים המייחדים אותם. את קמטי הצחוק והבכי. יוצאים לטייל ומצלמים סלפי של הנהר השוצף מאחורינו במקום לעזוב הכל ופשוט לנשום. להריח. לחוש.
אנחנו יכולים לומר על תמונה של קשיש שהיא מעייפת, שהזיקנה מכוערת ואין בה יופי. אך אם נתבונן בעיניו נראה את חוכמת חייו. את המסע שעבר וחרט בו מתלולי קמטים. את הניסיון שצבר במעלה הדרך.
היופי שוכן בעיניו. היופי שוכן ביקום שסביבנו אם רק נשכיל להתבונן בו.
היופי ישכון גם בעינינו כאשר נדע להתבונן ולהפנים. כי לשכון אינו להיות או לגור במקום מסויים. לשכון זה להיות מודע למיקום שלך ולעצמיותך. זה להיות שותף לתהליך.
סמנטיקה? אולי. אך למילים כאמור יש כוח אם נשתמש בהן נכון ונבין באמת את משמעותן.